רש"י על שבת ק״ג א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ק״ג ע״א:ו׳ רש"י על שבת ק״ג ע״א:ח׳ »

7 אַטּוּ כּוּלְּהוּ לָא לְיַפּוֹת אֶת הַקַּרְקַע נִינְהוּ? רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בַּאֲגַם שָׁנוּ. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּשָׂדֶה דְּלָאו אֲגַם, וּכְגוֹן דְּלָא קָמִיכַּוֵּין. וְהָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן, בִּ״פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת״! לָא צְרִיכָא, דְּקָעָבֵיד בְּאַרְעָא דְחַבְרֵיהּ.

פירוש רש"י על שבת ק״ג א:ז׳

7 אטו כולהו לא ליפות את הקרקע נינהו - הרי הקרקע מתייפה מאליו:

8 באגם - שאין צריך ליפות:

9 בארעא דחבריה - לא איכפת ליה ליפות:

« רש"י על שבת ק״ג ע״א:ו׳ רש"י על שבת ק״ג ע״א:ח׳ »